"לא תאמינו מה אני עושה עכשיו במסגרת העבודה..."

בסקר השנתי האחרון של דלויט שנעשה בקרב מעל 30,000 עובדים (דור Y ו-Z שמהווים היום כ- 80% מהעובדים באירגונים) , פחות מ-50% מהמילניאליס תמכו באמירה -

"לעסקים יש השפעה חיובית על החברה שבה אנחנו חיים".

בתוצאות של אותו סקר שנתי שנערך ב-2017 -

76% מהם תמכו באותה אמירה.

ירידה↓

מוזר, לא?



ברור לכולנו שהמודעות לנושא האחריות החברתית של חברות ועסקים בעלייה, אנחנו

עושים יותר מאמץ והשקעה באחריות התאגידית ובתרומה לקהילה, מתקיימים כנסים ומאמרים נכתבים בנושא, חברות משקיעות משאבים בדו"חות ESG ובפעילויות התנדבות ,

אבל לפי הנתונים של דלויט זה לא "עובר מסך",

לא מחלחל לתחושות העובדים.


הנה שתי סיבות מתוך רשימה שלמה -


1. דור העובדים.ות של היום מסתכל על המציאות

בעיניים מאד מפוקחות, הוא מצפה לראות יותר מאשר לשמוע,

הוא ציני לקלישאות

וחד לזיופים.

*

אירגון מסויים הציב כערך את חשיבות השמירה על כדור הארץ והזמין הרצאה מרתקת בנושא לכל העובדים ביום כדוה"א, בנוסף האירגון תורם ומסייע לעמותות שמקדמות קיימות ומשקף את זה בדו"ח ה-ESG השנתי, היה גם את היום הזה שכולם יצאו יחד ליום ניקוי חופים. אבל ביום-יום העובדים עדיין רואים במטבח את כלי הפלסטיק החד-פעמיים וחווים ביזבוז בהדפסות, בחשמל ובאנרגיה - "זה לא עובר מסך".

*

חברה אחרת חרטה על דיגלה גיוון והכלה, היא מציעה לעובדים אופציות התנדבות בפריפריה, בתוכניות להעצמת נערות ונשים לטכנולוגיה, בתוכניות לשיתופי פעולה עם המגזר הערבי, זה חשוב ונכון. אבל ביום-יום כשהעובדים והעובדות מסתכלים סביבם, וגם מביטים לעבר ההנהלה, הם רואים שם דימיון כמעט מוחלט ברקע, במגדר, במגזר, בנסיבות החיים. "זה לא עובר מסך"

*

באחד הסטארטאפים, ההנהלה הוציאה את כל העובדים ליום התנדבות כדי לחלק מזון לניצולי שואה ולנזקקים לקראת פסח. פעילות חשובה ומבורכת. זה לקח כשעתיים, ומיד כשחזרו - היתה את השתייה המסורתית לחג - כמות של מתנות שהם לא ממש זקוקים להן, קצת קיטרו על הבחירה, החוויה הלא פשוטה של הבוקר התחלפה מהר .....הבנתם.ן את הרעיון "זה לא עובר מסך".


2. העובדים צריכים להרגיש חלק משמעותי מהאג'נדה החברתית שהאירגון מקדם.

איך יודעים אם הם מרגישים משמעות? אם שומעים אותם מספרים על הפעילות הזו בגאווה בארוחת שישי או כשפוגשים חברים.

אני לא בטוחה שנשמע אותם לעיתים קרובות מספרים בסיטואציות האלה - "החברה שבה אני עובד תרמה השנה X ש"ח למען כך וכך" או "אני כל כך גאה לעבוד בחברה הזו, יצאנו היום במשך יום שלם וארזנו חבילות בלקט, זו בדיוק המשמעות שאני מחפשת שגורמת לי לרצות להשאר בחברה הזו".


אז איך כן?


🔆תנו לעובדים ולעובדות באירגון הזדמנות להשפיע על עשייה של אירגון או לקדם יוזמה חברתית לאורך זמן,

🔆עדיף בעמותה שהם בעצמם מתחברים באופן אישי לאג'נדות שהיא מקדמת,

🔆עדיף ממש דרך החוזקות המקצועיות שלהם.ן,

🔆עדיף בפרויקט שגם מפתח אותם.ן אישית – זה לגמרי ממוחקר שכשמרגישים לא רק הצד הנותן אלא גם הצד המקבל – זה מגביר את תחושת המשמעות, המחויבות והזיקה לעשייה.


מנסיוני בשלוש השנים האחרונות, דרך עשרות פרויקטים שמחברים טכנולוגים/ות לעשייה חברתית,

הרבה מהעובדים והעובדות אצלכם בחברה, עושים את זה גם ככה מחוץ לשעות העבודה,

כי זה דור אקטיבי, שרוצה להתפתח ורוצה להרגיש משמעותי.


תפרגנו להם את הזמן הזה, במסגרת החברה,

תעצימו את המיומנויות המקצועיות שלהם דרך עשיית טוב,

אני מאמינה שתזכו בצוותים שיגידו בסקר הבא של דלויט -

יש לארגון שאני עובד.ת בו השפעה חיובית על העולם.

פוסטים קשורים

הצג הכול