בהרצאות שלי בפני א.נשי טכנולוגיה אני אוהבת לשאול – מי יכולים להגדיר מה זו אמפתיה ומה ההבדל בינה לבין סימפתיה?
זו שאלה שרבים ורבות מאיתנו לא יודעים לענות עליה.
ההעמקה שלי בנושא ובהבדל בין שני המושגים גרמה לי, באופן אישי, לדרך הסתכלות שונה על הרבה ממערכות היחסים האישיים והמקצועים סביבי כמו גם להבנה בדיעבד של סיטואציות ביחסי מנהלים ןמנהלות לצוותים, יחסים בתוך הצוות ובין הצוותים ללקוחות, באירגונים שהייתי חלק מהם בעבר. **
המקור של המילה "אמפתיה" בא מגרמנית ומשמעותו Feeling Into - אפשר לתרגם את זה למשהו כמו - "להרגיש כלפי..." או "להרגיש לתוך...". בתכלס זו בעצם היכולת להיכנס לנעליו של האחר, לראות את העולם מנקודת מבטו ולהיות מסוגלים להרגיש את מצבו בדרך שהוא או היא חשים אותו.
בניגוד לסימפתיה שבה אפשר להבין שכלתנית מה מישהו עובר, חשיבה אמפתית מחייבת אותנו להתחבר ריגשית למה שעובר הצד השני מתוך המקומות שלנו. היא מצריכה מידה של פגיעות. אם תרצו זה ההבדל בין "אכפת לי ממה שעובר עלייך" (שזה לא עניין של מה בכך, להרבה א.נשים סביבנו אין גם את היכולת הזו) לבין "אני מרגישה ממש את מה שעובר עלייך, אני לצידך".
תנסו לדמיין את ההבדל בין צפייה בסרט שבו מישהו נוסע ברכבת הרים, צורח מפחד בסיבובים. אתם מבינים שהוא פוחד, אתם יכולים לראות את זה, אבל כשתצפו באותו סרט עם משקפי מציאות מדומה (VR), כשאתם ממש מרגישים כאילו אתם יושבים בספסל לידו, בתוך הקרון, תחושו כל סיבוב, תעלו איתו דופק ואם אתם אני, גם תצרחו איתו בסיבובים (לא אוהבת רכבות הרים) זו התחברות אחרת לגמרי זו התחברות אחרת לחלוטין לסיטואציה שהוא חווה, זה מחייב אתכם להרגיש מידה של פחד בעצמכם,
פגיעות כבר אמרנו?
אז – איך כל זה קשור למקום העבודה שלנו?
במחקר שנעשה ע"י מקנזי ב 2018 וסקר כ-190,000 עובדים ב-81 אירגונים - אמפתיה – יחד עם שיתוף פעולה, מכוונות לתוצאות ופתרון בעיות – הוגדרה כאחת מארבע התכונות החשובות ביותר למנהיגים/מנהיגות.
יש שיח רחב בשנים האחרונות על חשיבותה של אמפתיה באירגון ועל העובדה שהיא זו שמשאירה רבים מהעובדים מחוברים לאירגון, יותר ממשכורת ותנאים.אבל ככל שגדלה ההבנה בנחיצותה כך גם גדול הכישלון בישומה.
יש המכנים את זה Empathy Gap ומחקרים שנעשו בנושא מראים שכ – 60% מהמנהלים והמנהלות באירגונים נכשלים ביישום אמפתיה בתוך האירגון כלפי צוותי העובדים , הקולגות והלקוחות.
שימוש אחר במונח Empathy Gap נעשה כדי לתאר את הפער בין מה שחושב הדרג הניהולי לגבי האמפתיה באירגון אותו הם מובילים לבין איך זה נתפס ע"י העובדים. ב-2019 נעשה מחקר מקיף ע"י ה Business solver שקבע, על פי סקרים נרחבים שנכללו במחקר, כי אמפתיה היא גורם מפתח למוטיבציה, שימור עובדים ופרודוקטיביות באירגון.
במהלך המחקר - 86% מהמנכ"לים ענו בחיוב על השאלה – האם המנכ"ל באירגון הוא אדם אמפתי בעוד רק 49% מהעובדים ענו תשובה דומה. זה מתחבר גם לפער הראשון שתיארתי, כי באופן רחב וחד משמעי - כל המנכ"לים והמנכ"ליות שלקחו חלק במחקר, מאמינים שאמפתיה אירגונית משפיעה על התוצאות הפיננסיות של האירגון שהם עומדים בראשו. אבל הישום? זה כבר סיפור אחר...
זוכרים את רכבת ההרים? זוכרות? היכולת לשבת בכסא ליד העובד או העובדת אצלך בצוות, ליד הלקוח שעבורו אנחנו מפתחים את המערכת,
ליד הקולגה מהמחלקה הסמוכה, לראות את העולם מנקודת מבטם, וממש, אבל ממש להרגיש איך המציאות נראת דרך העיניים שלהם - זה game changer אמיתי.
Comments